חמש המלצות על סיביו, רומניה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

זיוה רענן ממליצה על סיביו, רומניה

סיביו היא עיר במחוז טרנסילבניה היפה והפופולרי ברומניה. ביקרתי בה בקיץ ובחורף ויצאתי ממנה לטיולים בסביבה. בקיץ היא תוססת. מזכרות ותוצרת מקומית נמכרות בדוכנים הפרושים בכיכר הקטנה, ובימת מופעים ניצבת בכיכר הגדולה. השוק בקרבת הנהר שופע בפירות העונה.

בחורף העיר שקטה אך יפה עד כאב באור העדין של אחר הצהרים או כשיורד גשם וחזיתות הבתים הצבעוניות מקבלות גוון מבריק כאילו עברו פוליש. כשיורד שלג העיר היא כמו וונדרלנד. את הבמה בכיכר הגדולה מחליף משטח החלקה על קרח, ובערבי סוף השבוע הוא מתמלא בבני נוער וילדים.

סיביו נחלקת בין העיר העליונה, שבה נמצאות הכיכרות המרכזיות, לעיר התחתונה הגולשת במדרון לכיוון הנהר. העיר העליונה היא העתיקה משתיהן, אך גם העיר התחתונה עתיקה למדי. קירות הבתים בעיר התחתונה מהוהים או מתקלפים, ועדיין סמטאותיה המתפתלות הן יעד נהדר לשיטוט. בתי העיר צבעוניים, נוגעים זה בזה ויוצרים מעין חומה בקו הרחוב, ובעליות הגג משובצים חלונות צרים ומאורכים המזכירים צורה של עין.

סיביו התפתחה על ידי מהגרים ממוצא גרמני שהתיישבו בטרנסילבניה לפני למעלה מ-800 שנה. הם נקראו בפי כל סקסונים טרנסילבנים. העיר נקראה אז הרמנשטאט, והיא היתה בירתם במשך שנים רבות. המיעוט הסקסוני הזה עזב את טרנסילבניה במהלך המחצית הראשונה של המאה העשרים, אבל חותמו מורגש היטב בעיר ובאזור. כשנמצאים בסיביו מרגישים את הזהות הכפולה – הרומנית והגרמנית.

 

1. מוזאון ברוקנתל (Brukenthal) בכיכר הגדולה – Piata Mare

טרנסילבניה היתה במאה ה-18 חלק מהאימפריה האוסטרו-הונגרית. בכיכר הגדולה של העיר, פיאטה מארה, נבנו אז בתי מידות של סוחרים עשירים או של נושאי משרה. אחד הבתים בכיכר הוא ארמון שבנה לעצמו סמואל פון ברוקנתל, שהיה המושל של העיר מטעם האימפריה. ברוקנתל היה חובב אמנות ומילא את ארמונו ביצירות שאסף. האוסף הפרטי שלו שימש ברבות הימים כבסיס למוזיאון האמנות השוכן היום בארמון.

זהו המוזיאון לאמנות הראשון שנפתח ברומניה והחשוב ביותר, ועל כן נחשב כמוזיאון לאומי. מאחורי הכניסה האלגנטית ישנן שתי חצרות יפות. בתוך המוזיאון ניתן לראות חדרים שעוצבו בהשראה מסין. האוסף עשיר מאוד וכולל ציורים נהדרים של ציירי ארצות השפלה ובהם סצנות מרתקות מחיי היום יום בתקופת הרנסאנס המאוחר והברוק, וכן גם אוסף מודרני יותר של ציירים רומנים ובינהם גם של מרסל ינקו. אני חובבת לרוב מוזיאונים לאמנות מודרנית ובת זמננו, אבל המוזיאון הזה הוא נכס וביקור בו מחבר אל האלגנטיות וגם אל היום יום של העבר.

אתר המוזאון

חצר פנימית בארמון ברוקנתל

2. כיכר הואט (Piata Huet) – הכיכר הכי קטנה

הכיכר הקטנה נמצאת בנקודה הגבוהה ביותר בסיביו. שם התפתח הגרעין העתיק ביותר של העיר הסקסונית. במרכז הכיכר נמצאת הכנסייה הלותרנית המרשימה עם צריחיה המחודדים הצבעוניים. בצדה האחד נמצא בית הכומר שהכניסה אליו יפהפייה, ובצדה השני – בית ספר. עד היום קיים שם בית ספר גרמני. הורים שרוצים להבטיח עתיד טוב לילדיהם שולחים אותם ללמוד שם, והמטיילים בכיכר יכולים לראות את בני הנוער הבאים ויוצאים ולהתרשם מרוח הנעורים. בימי שישי מתקיים בכיכר שוק חקלאי קטן. בפינת הכיכר, סמוך לגרם המדרגות היוצא ממנה אל העיר התחתונה, נמצא עמוד בעלי המלאכה ועליו אינסוף מסמרים שונים ומשונים בכל הגדלים והצורות האפשריות. בעבר היו בעלי מלאכה רבים נודדים, ובכל פעם שאחד מהם עזב את העיר בדרכו לעיר הבאה היה נועץ בעמוד מסמר כדי שיתן לו מזל ופרנסה.

 

בית הכומר ממול לכנסייה

3. מסעדת קולינריום (Kulinarium) בכיכר הבינונית – Piata Mica

כשכיכר הואט היתה צרה מלהכיל התפתחה הכיכר הזאת שנקראת “הכיכר הקטנה” (Piata Mica), אבל למעשה היא לא קטנה כמו הואט ולא גדולה כמו הכיכר הגדולה. החנויות והמסעדות המקיפות את הכיכר מסמנות את גבול העיר בימים ההם ויושבות למעשה ממש בתוך החומה שהקיפה אותה אז. החזית שלהן מקורה וכשעומדים בכיכר רואים מעגל של ארקדות. בכיכר הזאת יש שפע גדול במיוחד של מסעדות, ובין אלה שניסיתי אני ממליצה על מסעדת קולינריום (Kulinarium) המגישה אוכל מסורתי מקומי עשוי היטב עם מנות מושקעות ומבחר גדול. אני הזמנתי למנה הראשונה מרק תרד עם ביצי שליו, ולמנה השנייה ביקשתי המלצה על מנה מסורתית מקומית. המלצר הציע שאנסה את הכרוב הממולא שהיה טעים לי מאוד. חלל המסעדה פשוט ומייצג את האסתטיקה המסורתית של האזור. גם אם אתם מחפשים סגנון יותר מודרני בטעמים ובעיצוב זה צד שכדאי להכיר, וכאן הוא מוגש היטב.

אתר המסעדה

קולינריום

4. She’s Green – מסעדה טבעונית עם טאץ’ נשי

המסעדה הזאת מייצגת בעיני את הצד המתפתח של סיביו. היא נמצאת באחת מסמטאות העיר העליונה, לא רחוק מהכיכר הגדולה, אך האווירה שם שונה לחלוטין מאשר במרכז התיירותי. העיצוב של המסעדה רומנטי, נשי, רך ועדין. האוכל יצירתי וטעים. בשני ביקורי במקום פגשתי את אותה עובדת שניהלה את המשמרת. את הפנים של אנשי המטבח לא ראיתי אך נראה שהמקום מנוהל באוריינטציה נשית. יש סלטים נפלאים ומפתיעים שהם ארוחה של ממש, מרקים נהדרים, מיצים מיוחדים ומבחר קינוחים. ובעיקר, זה מקום שמביא משהו אחר, יצירתי ומעודכן. לא ניסיתי מאכלים אחרים אבל יש במסעדה גם המבורגרים טבעוניים ועוד הצעות למי שסלט הוא לא ארוחה בשבילו.

אתר המסעדה

מסעדה טבעונית

5. המוזיאון הפתוח לחיי הכפר אסטרה – Museul Astra

המוזיאון נמצא ביער דומברווה (Dumbrava) הסמוך לעיר, ומאוד מתבקש לבקר בו כששוהים בסיביו. זהו המוזיאון הפתוח הגדול ביותר ברומניה והוא מרשים באופן בלתי רגיל. אין סוף בתי חווה, כנסיות כפר קטנות, מתקנים חקלאיים, טחנות רוח וטחנות מים הועתקו ממקומות שונים ברחבי רומניה והובאו למקום. בעלי חיים שוכנים בחצרות חלק מהבתים וגדרות קלועות מענפי ערבה מקיפות את החצרות. המוזיאון משתרע על שטח גדול ויש בו אגם ושבילי הליכה רבים. בילוי במקום הוא מעין טיול. זה מקום פסטורלי ויפהפה שניתן לחוות בו את העבר.

היו פריטים שרציתי להבין למה שימשו אבל לא מצאתי מידע במקום. כמו כן, המוזיאון אינו מצטיין בהפעלות מרובות לילדים. ועדיין, חרף החסרונות, זה מקום יפהפה ומרשים. זכיתי לבקר בו בסוף שבוע בקיץ שבו התקיים כנס פולקלור במוזיאון והיה אירוע שמח. על הבמה הופיעו קבוצות שהגיעו מרחבי רומניה וברחבי המוזיאון אנשי סיביו וסביבותיה בישלו מאכלים מקומיים. פה ושם היו גם הפעלות לילדים. שווה לבדוק אם צפויים אירועים בעת שהותכם בעיר, ובכל מקרה כדאי לכוון את הביקור לסוף השבוע, שאז יתכן שימצאו גם פעילויות.

אם מבקרים במקום עם ילדים אפשר לשכור בכניסה הראשית קורקינטים שעשויים להוסיף לילדים עניין ולעזור להם לצלוח את מרחקי ההליכה. ההגעה מתחנת האוטובוס המרכזית של סיביו (נמצאת מחוץ לתחנת הרכבת) באוטובוס מס 13. כשאתם בסיביו – אל תחמיצו את המקום היפה הזה.

אתר המוזאון

מוזיאון אסטרה

 


זיוה רענן היא בעלת הבלוג שמתי לב

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

תגובות